תחום הרשלנות הרפואית שייך לתחום הנזיקי בחוק הישראלי ומכיל בתוכו תתי נושאים רבים ומגוונים. היות ועיקר התחום עוסק בסבל וכאב של אדם זה או אחר אנו נבחר עו"ד לרשלנות רפואית ביתר אחריות ונבדוק את השכלתו ותחומי הידע שלו יותר לעומק.
כיום ניתן למצוא עורכי דין לרשלנות רפואית הנושאים שני כובעים, משמע, למדו גם את מקצוע הרפואה וגם את מקצוע עריכת הדין.
בבאר שבע, בגלל אוסף התרבויות הנרחב המתגורר בעיר וסביבותיה, נושא מציאת עורך הדין לרשלנות רפואית מסובך יותר.
מהם הפרמטרים לבחירת עו"ד לרשלנות רפואית בב"ש
- התמקדות בתחום העיסוק העיקרי – עורך דין מומחה בתחום הנזיקים.
- באם מצאנו עורך דין הנושא תואר הן בתחום הרפואה הרי שתפסנו שתי ציפורים במכה אחת.
- היות ובעיר באר שבע עסקינן – בתחום הרשלנות הרפואית חשוב למצוא עורך דין לרשלנות רפואית שדובר את שפתינו.
שמבין את התרבות ממנה הגענו ומשכך יכול להוות עבורנו צינור העברת מידע יעיל ואותנטי מול המערכת המשפטית והרפואית כאחד. - יתרה מזו, במקרים בהם נזדקק לעו"ד לרשלנות רפואית אנו מחוייבים לחשוף פרטים אישיים, לעתים מביכים, על גופנו ורצוי שנרגיש בנוח ובסביבה בטוחה בבואנו לעשות כן. עורך דין לרשלנות רפואית שמגיע ממקום תרבותי דומה ודובר את שפתנו יקל על משימה זו עבורנו.
- בשעה שאנו צריכים עזרתו של עו"ד לרשלנות רפואית הרי שאנו נמצאים בעיצומו או בסופו של הליך רפואי כזה או אחר ונגרם לנו נזק או חלילה נכות הפוגע בתפקודנו היומיומי. אחוזי ההצלחה של עורכי הדין לרשלנות רפואית חייבים להיבחן היות ומדובר בסכומים לא מבוטלים, בדר"כ, להם נזדקק על מנת להחזיר לעצמנו את הנוחות הקיומית הבסיסית.
מקרה דוגמא בבי"ח סורוקה – תביעת רשלנות רפואית בנושא רפואת שיניים
פלונית פנתה לקבלת טיפול שיניים ב"מרכז עזרה לעולים חדשים" ואלו קישרו בינה ובין פלוני, רופא שיניים.
פלונית קיבלה הצעת מחיר כולל בסך 6500 ₪ ואכן ביצעה את הטיפול ושולמה התמורה הכספית המלאה.
כעבור מספר חודשים החלה פלונית לחוש בכאבים עזים ורופא השיניים אמר כי הכאבים יעברו וצייד אותה במשככי כאבים. שוב ושוב פנתה אליו אותה פלונית ושוב ושוב השיב את פניה ריקם.
בסופו של דבר פנתה אל רופא שיניים אחר וזה ביצע טיפול שורש, כריתת חוד השן וכן החליף את כל הכתרים שנעשו בפיה היות והללו לא החזיקו מעמד. עו"ד לרשלנות רפואית בבאר שבע טען במרה זה לאי עריכת תרשומת ומעקב לקוי, אי ביצוע בדיקות מתאימות, אי מתן טיפול תרופתי ו/או הפנייה לרופאים מתאימים, הפרת חובת הגילוי ואי קבלת הסכמה מדעת לטיפול ופגיעה אוטונומית.